#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היוצא אמה אחת חוץ לתחום, לאיזה רוח מותר לו לילך?	"הטור סבר דיש לו ד&#x27; אמות בכל רוח, וכן פסק הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; שצ&quot;ו), אבל המחבר פסק כהרמב&quot;ם דהוי כאילו בירר לו הד&#x27; אמות שחוץ לעיר ואינו יכול לחזור בד&#x27; אמות לצד העיר (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;) [וכל זה כשיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל כרבנן דאפי&#x27; באמה אחת נחשב כיצא חוץ לתחום, ודלא כרשב&quot;א דפסק כר&quot;ש דס&quot;ל דיש לו ט&quot;ו אמות מחוץ לתחום (ב&quot;י)]"	סימן תה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיצא חוץ לתחומו 1) במזיד 2) בשוגג 3) באונס 4) לצורך מצוה 5) לצורך הצלה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-32c9027146c5e20245f89bc88dbc909930d346e2.jpg"">"	סימן תה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכליו של מי שיצא חוץ לתחום?	"הגאו&quot;י (מ&quot;ה ע&quot;ב) מסתפק אם אמרינן הואיל והותרה הותרה ויש להם אלפים או דלמא הם נגררים אחר בעליהם ואין להם אלא ד&#x27; אמות [או כל העיר]"	סימן תה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהוציא רגל אחד חוץ לתחום?	"הוי כאילו לא יצא [להרמב&quot;ם מיירי באמה ראשונה סמוך לתחום העיר, לפי הרמ&quot;א מיירי לאחר ד&#x27; אמות מתחום העיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], דאזלינן בתר רוב גופו {ומשמע דאם רוב גופו חוץ לעיר הוי כאילו יצא, וכ&quot;כ ספר דרך תמים, אבל התוספת שבת (ס&quot;ק ב&#x27;) דבכל אופן מהני משום לא פלוג (מ&quot;ב דרשו)}"	סימן תה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא חוץ לתחום העיר כשקידש עליו היום?	"אין לו אלא אלפים אמה ממקום שביתה [ועוד ד&#x27; אמות] אבל אינו נחשב כבני העיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [דלא שייך הבלעת תחומין אלא כשהוא יצא מתחומו, ויש ט&quot;ס בהרשב&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)]"	סימן תה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יצא חוץ לתחום האם יש לו עצה לעשות מחיצה של בני אדם?	"כן, יכול לעשות מחיצה של בני אדם להגיע לתחום העיר [או ד&#x27; אמות לתחום העיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) לאחר שנתפזרו] ואז הוי כבני העיר כל זמן שלא יצא במזיד (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לבני אדם לעשות מחיצה ליותר מאלפים?	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל לא [וביאר המגיד משנה דס&quot;ל דאינו יכול להיות עדיף ממי ששבת חוץ לתחומו דאז אמרינן דאין לו אלא אלפים], אבל קיי&quot;ל כהראב&quot;ד והרשב&quot;א דמותר אפי&#x27; ביותר מאלפים (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ורע&quot;א הביא הרמב&quot;ם דמחמיר] {ונראה דאפי&#x27; להמקילין צריך להיות פחות מבית סאתים דהרי אינו הוקף לדירה, ואינו יכול להיות בית סאתים בצמצום דבע&quot;כ ארכו יותר מרחבו פי שנים, וצריך לסמוך על המקילין כשהוא פחות מבית סאתים, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שנ&quot;ח סע&#x27; א&#x27;}"	סימן תה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האנשים יכולים לידע שהם עושים מחיצה?	"לא, והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאפי&#x27; מי שמעמיד אותם לא ישתמש בהמחיצות (ב&quot;י), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שס&quot;ב סע&#x27; ה&#x27; - ז&#x27;"	סימן תה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיצא במזיד?	"מבואר לקמן (סע&#x27; ו&#x27;) דאפי&#x27; אם הוא מוקף מחיצות ממש אין לו אלא ד&#x27; אמות, כ&quot;ש דלא מהני מחיצות של בני אדם (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יצא מתחומו באונס או בשוגג, מה הדין אם 1) חזר בשוגג 2) חזר במזיד?	"1) יש לו תחומו כאילו לא יצא 2) אין לו אלא ד&#x27; אמות, ואם הוא במקום שמוקף מחיצות כל המקום כד&#x27; אמות וכמ&quot;ש לקמן סע&#x27; ח&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן תה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפליג בספינה בשבת וחזר לנמל ג&quot;כ בשבת 1) והיה למטה מעשרה 2) והיה למעלה מעשרה?	"1) כיון שיצא לדעת וקנה שביתה במקום אחר אין לו אלא ד&#x27; אמות, אמנם אם רק ישב בספינה ולא כוון להפליג א&quot;נ קנה שביתה בהספינה בין השמשות [ולא רק נתן שם פתו] ואע&quot;פ שירד מהספינה ואח&quot;כ חזר ועלה בה בשבת וכוון להפליג חוזר לו תחום הראשון כיון שנכנס בהיתר (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) 2) לעולם חוזר לו תחום הראשון דלא עבר על איסור תחומין דאין תחומין למעלה מעשרה [ע&quot;ג מים] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצא בשוגג או באונס ונמצא בעיר 1) שמוקפת חומה 2) שאינה מוקפת חומה?	"1) כל העיר נחשב כד&#x27; אמות [דלא כהר&quot;ח דפסק כשמואל דמחמיר בדיר וסהר (ב&quot;י)], ואם הוא יותר מבית סאתים צריך להיות מוקף לדירה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), וה&quot;ה אם היא מוקפת ע&#x27;&#x27;י צורות הפתח (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) 2) השו&quot;ע פסק כרש&quot;י ורוב ראשונים דס&quot;ל דלא נחשב כד&#x27; אמות אלא אם מוקף חומה, אבל הרמב&quot;ן ס&quot;ל דמהני אפי&#x27; כשאינה מוקפת חומה, וכ&quot;כ עוד ראשונים [ויש צד ברבינו יואל דצריך מחיצות אבל מהני אפי&#x27; אם רה&quot;ר עוברת בתוכה], והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה מוקפת) דבשעת הדחק יש לסמוך להקל על הרמב&quot;ן ודעימיה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא הריא&quot;ז דמשמע דיכול להקל אפי&#x27; בעיבורו של עיר [והרמב&quot;ן לא היה מקיל כ&quot;כ] אבל דחה הביה&quot;ל דכוונתו דוקא לאחר שנכנס לעיר יכול לצאת לעיבורו של עיר {אמנם א&quot;א לפרש הכי בדעת המהרי&quot;ל (שמובא במג&quot;א שם) לגבי חלל של קשת, ובאמת הביה&quot;ל לא הביא דעת המהרי&quot;ל כלל, ואולי מפני שהיה מסופק איך לדון החלל של קשת, והחזו&quot;א כתב דהוי כמו העיר גופה בלא חומה וכדעת הרמב&quot;ן}"	סימן תה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעדים שבאו לקדש את החדש לירושלים למה בראשונה היתה אסורה להם לצאת מהחצר?	"תירצו תוס&#x27; (ר&quot;ה כ&quot;ג ע&#x27;&#x27;ב) דמיירי לאחר שפרצו היונים את החומה והוי כעיר שאינה מוקפת חומה, אבל לפי הרמב&quot;ן עדיין קשה, ותי&#x27; הרמב&quot;ן (עירובין מ&quot;ב) דקודם תקנת ר&quot;ג דיש לו אלפים אמה הוי כאילו יצאו במזיד ועל כן אין להם אלא ד&#x27; אמות {ולכאורה לפי&quot;ז מי שנכנס לעיר לצורך ביה&quot;כ או מפני הגשמים וכדומה י&quot;ל דאין לו הקולא דרמב&quot;ן אם העיר אינה מוקפת חומה דהרי הוא נכנס במזיד ובזה לא תיקן ר&quot;ג דיש לו אלפים וא&quot;כ הוי כמו קודם התקנה דנחשב כנכנס במזיד דכפשוטו אין זה עדיף מעדים שבאו לקדש הלבנה (ר&quot;י באק)}"	סימן תה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוים שהביאו בספינה לנמל?	"אם העיר מוקפת חומה יש לו כל העיר, והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא האגודה דמקיל אפי&#x27; אם יש פרצה בצד הנמל אם יש מחיצה בעומק המים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [ואע&quot;פ שצד זה אינה מוקפת דירה מ&quot;מ סגי בי&#x27; אמות שהוקפו לדירה, כ&quot;ש בנד&quot;ד דיש ג&#x27; מחיצות לשם דירה (ע&quot;פ שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)]"	סימן תה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיצא במזיד ונמצא שהוא בעיר מוקפת חומה?	"הרמב&quot;ם והרא&quot;ש ס&quot;ל דאין לו אלא ד&#x27; אמות, אבל תוס&#x27; (כ&quot;ט ע&quot;א) והרשב&quot;א וריטב&quot;א ס&quot;ל דאע&quot;פ שיצא במזיד יש לו כל העיר, ולהלכה המחבר מחמיר כהרמב&quot;ם, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) כתב דבודאי יש להחמיר {ומשמע דאינו מקיל אפי&#x27; בשעת הדחק}"	סימן תה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהפליגה בספינה בשבת?	כתב המחבר דמותר להלך בכל הספינה הואיל ושבת באויר המחיצות	סימן תה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה צריך הטעם דשבת באויר המחיצות, תיפוק ליה דהוי כדיר וסהר דקיי&quot;ל דהוי כד&#x27; אמות?"	"1) הגר&quot;א כתב דהוא לאו בדוקא אלא נקט האי טעמא משום סיפא דאם נפחת דופני הספינה לא מהני אפי&#x27; אם היו שלימים מתחילת שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) ומחה&quot;ש ביארו דמיירי כששבת בספינה וירד ממנו ואח&quot;כ עלה בה בשבת, והמחבר לשיטתו (לעיל סי&#x27; רמ&quot;ח סע&#x27; ג&#x27;) דס&quot;ל דעדיין יש בה איסור שט ולפיכך נחשב כיצא לדעת ואין לו אלא ד&#x27; אמות אבל כיון ששבת באויר המחיצות מותר בכל הספינה, אבל לפי הרמ&quot;א (שם) כיון ששבת בו בין השמשות הוי כביתו ואין בו איסור שט וא&quot;כ הוי כיצא שלא לדעת ופשוט דמותר בכל הספינה כמו דיר וסהר (ביה&quot;ל ד&quot;ה הואיל)&lt;br&gt;3) יש מתרצין (בית מאיר) דהמחבר קאי בשיטת הרשב&quot;ם (תוס&#x27; מ&quot;ג ע&quot;א) דס&quot;ל דאפי&#x27; אם יצא בהיתר צריך ששבת באויר המחיצות, אכן כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה הואיל) דאין להחמיר כ&quot;כ מאחר דהר&quot;י ס&quot;ל דאפי&#x27; אם יצא באיסור מקרי יצא שלא לדעת א&quot;כ יש לנו לנקוט כהראשונים האמצעים דס&quot;ל דאם יצא בהיתר מקרי יצא שלא לדעת ואם יצא באיסור מקרי יצא לדעת&lt;br&gt;4) הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) פי&#x27; דנכנס בו מערב שבת אבל יודע שהספינה ילך למטה מעשרה וא&quot;כ הוי כיוצא לדעת ועל כן אינו מותר אלא משום ששבת באויר המחיצות"	סימן תה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפחתו דופני הספינה?	"כל זמן שהספינה הולכת מותר להלך בכולה דלעולם הוא עומד בד&#x27; אמות אחרות {ולכאורה אם הולכת לאט לאט אינו כן} (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), ואם הספינה עומדת אם היא למעלה מעשרה ג&quot;כ מותר להלך בכולה דאין תחומין למעלה מעשרה ואם היא למטה מעשרה אין לו אלא ד&#x27; אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט) "	סימן תה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפרצו באמצע השבת האם אמרינן הואיל והותרה הותרה?	"מבואר לעיל (סי&#x27; שע&quot;ד סע&#x27; א&#x27;) דלא אמרינן הואיל והותרה הותרה במחיצות (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)"	סימן תה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק מקצת המחיצות גבוהות עשרה?	"אם ראש הספינה משופעת והולכת כדרך הספינות הוי כחורי רה&quot;י ועדיין מותר לטלטל בכולה {כל זמן שיש מקום ד&#x27; טפחים עמוק י&#x27; טפחים}, אבל אם נפחת ראש הספינה אינו מותר אלא אם עומד מרובה על הפרוץ (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן תה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא אמרינן גוד אחית במחיצה פחותה מי&#x27; טפחים?"	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דמשמע מתוס&#x27; שבת (ק&quot;א ע&quot;א) דצריך להיות י&#x27; טפחים כדי שיאמר גוד אחית [דרק בהו&quot;א אמרינן גוד אחית אפי&#x27; בפחות מעשרה], וכן מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) דצריך מחיצת עשרה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שנ&quot;ה סע&#x27; א&#x27; דזהו דוקא בבקיעת דגים אבל אם ליכא בקיעה כלל סגי אפי&#x27; במחיצת כל שהו"	סימן תה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש בספינה כדי לחקוק י&#x27; טפחים?"	"כתב הרמ&quot;א דאמרינן חוקקין להשלים, וצ&quot;ב דלא קיי&quot;ל כר&quot;מ דס&quot;ל חוקקין להשלים, ויש בזה כמה מהלכים:&lt;br&gt;1) תירצו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) וגר&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) דר&quot;ל גידוד חמשה ומחיצה חמשה דמצטרפין (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)&lt;br&gt;2) הא&quot;ר תי&#x27; דבעירוב מקילינן כר&quot;מ לומר חוקקין להשלים [והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ג) ע&quot;פ הגר&quot;א בשם תוספות דאפי&#x27; ר&quot;מ מודה דאין אומרים חוקקין אלא אם יש שם מקום עשרה, ותי&#x27; ר&quot;י באק דמיירי כגון שיש דיש מחיצה עשרה מבחוץ אבל בפנים הוא מתקצר ובזה אמרינן חוקקין להשלים, ואולי זהו כוונת הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) דביאר דמיירי כשיש עוד חלל תחת קרקע הספינה]"	סימן תה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצא וחזר למקום הראשון?	"אע&quot;פ שיצא לדעת וחזר לדעת כל העיר כד&#x27; אמות, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הואיל ושבת באויר המחיצות [וממילא אם הוציאוהו לעיר אחרת אין לו אלא ד&#x27; אמות] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), אמנם עדיין אסור לו לצאת מהעיר דהפסיד לו תחומו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א) [ואע&quot;פ שהבית מאיר מפקפק דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין לו כל העיר כד&#x27; אמות מ&quot;מ מאחר שיש ראשונים דמקילין אפי&#x27; כשהולך לעיר אחרת לדעת יש לו כל העיר בודאי אין להחמיר כשחוזר לעיר הראשון (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)]"	סימן תה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העיר אינה מוקפת חומה?	"הרמ&quot;א כתב דיש לו כל העיר דוקא אם היא מוקפת חומה, וכן מבואר ע&quot;פ המג&quot;א דכתב הואיל ששבת באויר מחיצות, אכן השיג עליו הבית מאיר הרי קיי&quot;ל דאם שבת בעיר אפי&#x27; כשאינה מוקפת חומה הוי לו כד&#x27; אמות, ותי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דאין זה כשבת בעלמא דכאן אמרינן דהפסיד לו תחום העיר אלא ש&quot;מ דהוא דין חדש דשבת באויר המחיצות וזהו דוקא אם יש לה מחיצות, וכן נקט החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ט ס&quot;ק י&#x27;) דדוקא בעיר המוקפת חומה [ודלא כשונה הלכות (סע&#x27; ד&#x27;), עי&#x27; מ&quot;ב דרשו]"	סימן תה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות שיצאו וחזרו למקומן 1) לגבי טלטול 2) לגבי אכילה?	"1) הוי כאדם שיצא שלא לדעת והחזירו שלא לדעת דיש לו כל העיר וגם תחומו 2) תוס&#x27; ס&quot;ל דמותרים באכילה לכל אדם [ואפי&#x27; למי שבא בשבילו כיון שהוחזרו למקומן (תוס&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו)], אבל הב&quot;י הביא שיטת הגהות אשר&quot;י דמחמיר על מי שהחזירם במזיד שהוא עצמו לא יאכלם כיון שעשה בהם איסור, ולהלכה לשון המחבר מגומגם קצת ואפי&#x27; את&quot;ל דכוונתו להחמיר כהגהות אשר&quot;י מ&quot;מ הגר&quot;א מקיל כתוס&#x27;, וכן הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה שהחזירם) להקל דכן מבואר מהרמב&quot;ן רשב&quot;א וריטב&quot;א"	סימן תה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינם אסורים באכילה כמו המבשל במזיד בשבת?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) תי&#x27; דהתם עבר על איסור דאורייתא והכא הוא איסור דרבנן, ואע&quot;פ שמצינו שהמטביל והמעשר בשבת נמי קנסינן ליה היינו בדאית ליה פירות אחריני והכא מיירי בדלית ליה פירות אחריני [ולפי&quot;ז צריך לדחוק דהמחבר מיירי בהוצאה בכרמלית ולא ברה&quot;ר (ביה&quot;ל ד&quot;ה מ&quot;ט), ועוד צריך לדחוק דמיירי כשאין לו פירות אחרים, והקשה במ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; מ&quot;ז) מסי&#x27; של&quot;ט דאינו משמע כן, והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג) מיישב הקושיא מטבילה ומעשר ע&quot;פ הרבינו יונה דלא נעשה שינוי בגוף הדבר]&lt;br&gt;2) הרמב&quot;ן תי&#x27; דכיון דהוחזרו למקומם אינו נהנה ממעשה שבת כלל (מובא בביה&quot;ל שם) {וצ&quot;ב קצת דבשעה שהפירות היו חוץ לתחום א&quot;א ליהנות מהם עד שיביאם לתוך התחום וא&quot;כ נהנה הוא ממעשה שבת}&lt;br&gt;3) הריטב&quot;א בשם רבינו יונה תי&#x27; דכאן לא נעשה תיקון בגוף הדבר, וכ&quot;כ החיי&quot;א (מובא בביה&quot;ל לעיל סי&#x27; שי&quot;ח סע&#x27; א&#x27;)"	סימן תה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות שיצאו 1) במזיד 2) בשוגג, ולא חזרו?	"1) אין להם אלא ד&#x27; אמות [ויש להם כל הדיר וסהר דהוי כאדם שיצא שלא לדעת (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א)], ואסורים באכילה משום מעשה שבת (רא&quot;ש) ולא דמי לסי&#x27; שכ&quot;ה סע&#x27; ח&#x27; דמקילינן לישראל אחר דהתם מיירי כשהובא ע&quot;י עכו&quot;ם אבל כאן שהובא ע&quot;י ישראל אסור לכל (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א) [והמחבר הביא שיטת המרדכי דמקיל אם לא הוציאם בשבילו, אבל רוב הפוסקים מחמירים כהרא&quot;ש (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) {ומה שהביא הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ד) מהא&quot;ר דס&quot;ל כמרדכי, צ&quot;ע דמבואר בא&quot;ר דמחמיר כדעה ראשונה}] [ואינם מוקצה מפני שהיו ראוין לאכילה בין השמשות במקומן (ט&quot;ז) {וצ&quot;ב דהשתא אינם ראוים לאכילה} א&quot;נ מפני שראוין להחזירן למקומן ואז יהא מותרים באכילה (מג&quot;א סי&#x27; תקט&quot;ו) {וכמ&quot;ש בשבת (קכ&quot;ד ע&quot;ב) דחזי לתשמיש בחצר (ר&quot;י באק)} (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&#x27;)] 2) אע&quot;פ שאין להם אלא ד&#x27; אמות [כמי שיצא שלא לדעת, אבל יש לו כל דיר וסהר] מ&quot;מ הם מותרים באכילה לכל אדם שנמצא במקום הפירות (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) [ואפי&#x27; מי שהביא הפירות שם, דלא כמהרש&quot;א דס&quot;ל דהוא עצמו אסור בהפירות דומיא דגוי שהביא פירות דאסור למי שהביאם בשבילו (מחה&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט), ודלא כמגיד משנה בשם הרשב&quot;א דמחמיר על כל ישראל אפי&#x27; בשוגג (ב&quot;י) {וצ&quot;ב, ואפשר דס&quot;ל דכר&#x27; נחמיה דפליג את&quot;ק}]"	סימן תה סעיף ט		
